חובת דיווח של חלפני כספים לרשות המיסים

»
»
»
חובת דיווח של חלפני כספים לרשות המיסים

בתוך מספר חדשים יחולו על חלפני כספים ונותני שירותי מטבע (בעלי צ'יינג'ים) הוראות דיווח חדשות בהתאם לפקודת מס הכנסה, אשר אי-עמידה בדיווח עלולה להביא לסנקציות חריפות.

 

סעיף 141א(א) לפקודת מס הכנסה קובע, כי חלפן כספים אשר חייב ברישיון לפי החוק, ידווח לרשויות המס על כל פעולה שביצע בסכום של 50,000 ₪ ומעלה, לרבות,

  • פרטי הפעולה;
  • פרטי הזיהוי של מי שאיתו ביצע את הפעולה (כלומר הלקוח),
  • ואם קיים נהנה שאינו זה שביצע את הפעולה, כלומר הפעולה נעשית בשם אדם אחר – יש לדווח גם את פרטי הזיהוי של הנהנה.

 

חובת דיווח זו לא הייתה בתוקף עד אשר הותקנו תקנות בעניין. והנה הגיעה השעה, ובתאריך 26/11/2018 תוקנו התקנות בעניין חובת הדיווח של חלפני כספים. התקנות יחולו בתוך 180 ימים מיום הפרסום, כלומר בתאריך 26/05/2019 [למעבר לתקנות לחצו כאן].

 

התקנות קובעות את ההוראות הנוגעות לאופן הדיווח, מועד הדיווח וכללים להגשתו.

תקנה 4 קובעת את פרטי הדיווח:

  1. לגבי חלפן הכספים –
  • שם העובד שביצע את הפעולה החייבת בדיווח.
  • מספר רישומו של חלפן הכספים במרשם השירותים הפיננסיים.
  • מספר הרישום של הסניף שבוע ניתן שירות המטבע ומענו.
  1. לגבי הפעולה המדווחת –
  • תאריך ביצוע הפעולה.
  • סכום הפעולה בש"ח.
  • הפעולה שנעשתה וסוגי המטבע שבהם בוצעה הפעולה.
  • כאשר מדובר בהעמדת נכסים פיננסיים במדינה אחרת, יש לכלול בדיווח את פרטי הזיהוי של הצד שעמו התקשר חלפן הכספים, כולל מספר הבנק, מספר הסניף, מספר החשבון ושם המוסד הפיננסי ומענו.
  • כאשר מדובר בניכיון שיקים, יש לכלול בדיווח את מספר החשבון ופרטי המוסד של כל שיק, פרטי הזיהוי של בעל החשבון, מענו מספר הטלפון שלו כפי שמופיע על השיק, וכן שם האד שלפקודתו נמשך השיק.
  1. לגבי מבקש שירות החלפנות והנהנה (הלקוח) –
  • שם.
  • מספר זהות.
  • מען.

 

מועד הדיווח קבוע בתקנה 5 ונקבע:

  1. לא יאוחר מה-10 לאפריל בנוגע לרבעון הראשון של שנת המס.
  2. לא יאוחר מה-10 ליולי בנוגע לרבעון השני של שנת המס.
  3. לא יאוחר מה-10 לאוקטובר בנוגע לרבעון השלישי של שנת המס.
  4. לא יאוחר מה-10 לינואר בנוגע לרבעון האחרון של שנת המס.

 

הדיווח יעשה באופן מקוון יחד עם הדיווח התקופתי למע"מ. חלפן שלא ידווח כאמור יחשב כמי שלא הגיש את הדיווח התקופתי, ולכן צפוי לסנקציות כגון קנסות ואף עלול להגיע לכדי עבירה פלילית.

עוד קובעות התקנות כללים להעברת המידע המדווח ממאגר המידע לחוקרי מס, לפקידי שומה, למנהלי מע"מ ולמנהלי מיסוי מקרקעין. גורמים אלו יהיו רשאים לקבל מידע מהמאגר כאשר יש חשד לביצוע עבירה, לאי-דיווח על הכנסות, לאי-דיווח על עסקאות או למסירת הצהרה לא נכונה. יש לשים שהחשד חייב להיות לעבירות מהותיות, בכוונה להתחמק ממס, לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, 117(ב) לחוק מע"מ או סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין.

בקשה לקבל מידע מהמאגר תעשה בכתב, ויתוארו בה הנסיבות והנימוקים המצדיקים את העברת המידע.

תוקפו של סעיף 141א(א) למשך 3 שנים מיום תחילת התקנות.

 

חובת הדיווח על נותני שירותי מטבע, יחד עם ההגבלות החדשות על תשלום במזומן, הם חלק ממאמץ אדיר שמשקיעות הרשויות במלחמה בהלבנת הון ובהון שחור.

חובת הדיווח צפויה להגביר את יכולת האכיפה של רשות המיסים – הן האזרחית והן הפלילית, גם בפעולות שכיום נמצאות "מתחת לראדר" של רשות המיסים, כמו ניכיון שיקים והעמדת נכסים בחו"ל.

 

בעלי עסקים וכל אדם, שהולכים לפרוט המחאה או לעשות כל פעולה אחרת אצל נותני שירותי מטבע, ידעו כי מעשיהם חשופים לעיני האחות הגדולה היא רשות המיסים.

 

משרדנו עוסק בטיפול בתיקים אזרחיים ופליליים בתיקים כלכליים - בתחומי מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין וכו' וכן הלבנת הון וחוק העונשין.