חילופי מידע לצורך יישום הסכמים בינלאומיים

»
»
»
חילופי מידע לצורך יישום הסכמים בינלאומיים

תהליך הגלובליזציה

תיקון 227, אשר פורסם לאחרונה, קובע את הכללים בדבר חילופי מידע בין מדינת ישראל למדינה אחרת על פי הסכם בינלאומי, שאינו דווקא הסכם למניעת כפל מס.

תיקון הפקודה נועד לאפשר חילופי מידע בין ישראל לבין מדינות נוספות, על מנת לטפל בתופעות של הלבנת הון והשתמטות מתשלום מס.

בכך פותח התיקון את הדרך לשיתוף פעולה ולחילופי מידע בין ישראל לבין מדינות שאינן חתומות איתה על אמנה למניעת כפל מס, מה שאמור לייעל את המלחמה בתופעות של התחמקות מתשלום מס.

ההון העולמי הבלתי מדווח מוערך כיום במיליארדים.

 

המצב כיום

כיום, ישראל חתומה על אמנות למניעת כפל מס עם מדינות ספציפיות, ורק עם מדינות אלו תחליף מידע לצורך אכיפת חוקי המס. משכך, ובהתאם לס' 196 ו- 197 לפקודת מס הכנסה, תגלה מדינת ישראל מידע על נישומים רק למדינות החתומות איתה על אמנה. התוצאה הנובעת מהאמור הינה, שנמנע ממדינת ישראל לקבל מידע על תושביה ממדינות שאינן חתומות איתה על אמנה – מה שמביא למידע מצומצם ביותר שזורם לישראל ומעלה את כמות "מקלטי המס", בהם תושבי ישראל יכולים להחזיק חשבונות ונכסים מבלי לדווח עליהם לשלטונות המס בישראל.

מעבר לעובדה שמדינת ישראל מתקשה לאכוף את חוקי המס על נישומים המחזיקים כספים ונכסים בחו"ל, "זכתה" ישראל לביקורת מהקהילה הבינלאומית; הן מארה"ב, שחוקקה את חוקי ה- FATCA (מכוחו חוייבו גופים פיננסיים מחוץ לארה"ב לדווח לארה"ב על כל אזרח או תושב ארה"ב המחזיק אצלם חשבון פיננסי), והן מארגון ה- OECD, אשר פרסם סטנדרט אחיד לחילופי מידע אוטומטיים (CRS) בין מדינות החברות בארגון.

בעקבות התהליכים המתוארים, התיקון אמור "להתיישר" עם מדינות העולם – ארה"ב וארגון ה- OECD ולעגן בפקודת מס הכנסה את הסטנדרט האחיד לחילופי מידע אוטומטיים. סטנדרט זה של חילופי מידע אמור להגביר את יעילות אכיפת חוקי המס על תושבי ישראל המפיקים הכנסות בחו"ל, ולהעלות את הכנסות המדינה מגביית מיסים, הכנסות שעד לשנים אלו נראו אבודות.  

 

החידוש בתיקון

תיקון הפקודה מאפשר החלפת מידע בין רשות המיסים בישראל לבין רשות מיסים במדינה אחרת, ללא שהן חתומות ביניהן על אמנה למניעת כפל מס. בכך, יספיק הסכם בינלאומי בלבד בין המדינות על מנת שיוכלו להחליף ביניהן מידע.

התיקון מטפל בכמה מישורים; ראשית, בהטלת פעולות זיהוי רחבות על מוסדות פיננסיים בישראל. כלומר, על המוסד הפיננסי יהיה לדרוש פרטים רחבים מבעל החשבון לצורך זיהויו. המטרה של חובה זו היא שיהיה בידי הרשויות מידע רחב ככל האפשר על פותח החשבון, מידע שאותו יהיה אפשר להחליף בעתיד עם מדינה אחרת.

כמו כן, התיקון מחריג את שיתוף המידע מחובת הסודיות הקבועה בס' 231 ו- 234 לפקודה, על מנת שיהיה ניתן לקיים את שיתוף המידע עם מדינות אחרות.

 

בניגוד לתזכיר החוק שפורסם לפני מספר חודשים, בסופו של דבר לא נקבע בתיקון כי מי שיעשה פעולות במטרה להתחמק מחילופי המידע, יעבור עבירה ע"פ ס' 220 לפקודה. כלומר, הוחלט שלא להשתמש בכלי הפלילי כנגד מי שלא יישם את הוראות התיקון.

חלף זאת, ועל מנת להבטיח את ציות המוסדות הפיננסיים לחוק, הסנקציה שנקבעה בשל הפרה של הוראות התיקון, הינה סנקציה של הטלת עיצום כספי על מוסד פיננסי שלא דרש מידע מספיק לצורך זיהוי, או לא ערך את הבדיקות הדרושות. כמו כן, יוטל עיצום כספי גם על מוסד פיננסי אשר לא העביר את המידע כנדרש.

 

גילוי מרצון

נראה כי כל הצעדים האמורים, מהווים המשך ישיר למדיניות רשות המיסים להגיע למיסוי הכנסות והון של ישראלים בחו"ל, מדיניות אשר החלה בשנת 2005 בנוהל גילוי מרצון, והמשיכה בשנת 2014 בהוראת שעה על בקשות לגילוי מרצון, אשר מעודד נישומים עוסקים, יחידים ובעלי תפקידים בתאגידים, הן בישראל והן בחו"ל, שעברו על חוקי המס, לדווח על כך בצורה אנונימית ולהמנע מהליכים פליליים ומהעמדה לדין.

הנוהל מאפשר, לנישום אשר עושה זאת מרצון ובתום לב, לפנות בצורה אנונימית לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין של רשות המיסים ולגלות על הכנסות ונכסים בלתי מדווחים, לשלם את המס, כולל ריבית, הצמדה וקנסות, ובכך להמנע מהעמדה לדין פלילי. יודגש, כי תנאי לקבלת הבקשה לגילוי מרצון הינו שטרם נפתחה בדיקה או חקירה על ידי מי מרשויות המדינה.

 

נכון להיום, נוהל הגילוי מרצון בתוקף עד יום 31/12/2016. לאחר שיפוג הנוהל, ואם וכאשר יכנס לתוקפו התיקון החדש בדבר חילופי המידע, דרכה של רשות המיסים אל מעלימי ההכנסות בחו"ל תהיה קצרה, מה שצפוי להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים בצורה משמעותית.

 

משרדנו טיפל בהצלחה בעשרות רבות של בקשות גילוי מרצון, אשר מנעו נקיטת הליכים פליליים נגד נישומים שעברו על חוקי המס. במסגרת ההליך האזרחי, הגיע משרדנו לחבויות מס לשביעות רצונם של לקוחותינו.